עיצוב ובנייה של פלטפורמה full-stack בעברית שמחברת בין מחפשים ומטפלים בפרדס חנה. התאמה חכמה, הרשמה ב-4 צעדים, אימות אדמין. נבנה עם Claude ו-Lovable, עוד בעבודה.
בפרדס חנה יש אקוסיסטם שקט ועשיר של מטפלים, מנחים ומרפאים. עובדי גוף, מדריכי שמאניזם, כותבי תרפיה, אסטרולוגים, מובילי ריטריטים. כולם חיו במגירות נפרדות: מפה לאוזן, חשבונות אינסטגרם מפוזרים, קבוצות פייסבוק שאף אחד לא חיפש בהן.
הבקשה הייתה ברורה. לבנות פלטפורמה שאנשים שמחפשים רפואה משלימה יוכלו לתאר מה הם צריכים, והפלטפורמה תמצא להם את ההתאמה הנכונה. לא טופס פילטרים נוקשה. משהו שמבין שפה אנושית ואת הניואנס של צורך רגשי.
הפלטפורמה הייתה צריכה לעבוד בעברית, לתמוך ב-RTL לכל אורכה, ולהרגיש חמה, לא קלינית. מרקטפלייס עם נשמה, לא דירקטורי עם לוגו.
"רצינו מקום שמישהו יוכל להקליד 'אני עוברת גירושים וצריכה תמיכה' ובאמת יותאם לאדם אמיתי שיכול לעזור, לא לרשימה של צ'קבוקסים."
מהברייף של הלקוח, ינואר 2026
לפני שכתבתי קומפוננטה אחת, הגדרתי שפה ויזואלית שיושבת על הזהות של המקום. פרדס חנה היא ירוקה, חמה, אדמתית. ה-design system משקף את זה: ירוק מרווה רך כטון ראשי, גוונים אדמתיים חמים למשטחים משניים, ורקע שמנת עדין שקורא כמו נייר, לא כמו מסך.
המתח המרכזי בעיצוב היה קליני מול קהילתי. ה-UX patterns של מרקטפלייס נוטים להרגיש טרנזקציוניים. רשימה של נותני שירות עם דירוגים ומחירים. המסגרת הזאת הייתה הורגת את המוצר. הפתרון היה להוביל עם שפה, לא עם פרופילים. ה-SmartMatchingForm הוא הציר של עמוד הבית, לא שורת חיפוש או רשת של תמונות.
RTL בעברית משנה הרבה יותר מכיוון טקסט. הוא משנה לוגיקה מרחבית. בממשקי LTR, פעולות ראשיות יושבות מימין. ב-RTL, הן עוברות לשמאל. התקדמות זורמת מימין לשמאל. העין נכנסת מהקצה השני. כל קומפוננטה הייתה צריכה להיות מעוצבת עם זה במחשבה מהשורה הראשונה.
החלתי dir="rtl" בשורש העמוד והשתמשתי ב-RTL utilities של Tailwind לכל אורך הדרך. ניווט התהפך. תוויות טפסים יושרו לימין. כרטיסי שירותים נערמו טבעי. מה שהרגיש למשתמשים בעברית מובן מאליו, היה החלטה ארכיטקטונית מודעת בשורה הראשונה.
חמים, לא קליני. הפלטה היא ירוק מרווה, לא כחול. לכרטיסים יש צל רך ופינות מעוגלות. הקופי אומר "ספרו לנו מה עובר עליכם" במקום "שליחת בקשה".
תהליך הבנייה היה לא ליניארי. עיצבתי קומפוננטות על ידי תיאור שלהן בשפה טבעית, סקרתי את הקוד שנוצר, התאמתי החלטות ויזואליות, ועשיתי איטרציות. Lovable טיפלה ב-scaffolding, ב-routing ובחיבור הקומפוננטות. אני טיפלתי בהחלטות על איך המוצר צריך להרגיש ולמה.
לא היה שלב mockup ב-Figma. העיצוב חי בשיחה. מערכת ה-RTL, פלטת הצבעים, טון המסרים כולם הוגדרו דרך פרומפטים. היכולת של Lovable לתחזק state על פני קוד מורכב אמרה שיכולתי להתמקד בחשיבת מוצר במקום בניהול קבצים.
פונקציית ה-AI matching edge הייתה החלק הכי מורכב. היא דרשה לחשוב מה זאת המלצה איכותית, איך לפרמט את הפרומפט כך שה-AI יחזיר JSON מובנה, ואיך לטפל במקרים שאין התאמה חזקה מספיק. שיקול הדעת היה שלי. המימוש היה של Claude.
"לא כתבתי את הקוד. קיבלתי כל החלטה על מה הקוד צריך לעשות, איך הוא צריך להרגיש, ולמה. זאת סוג חדש של מחברוּת."
מירב שקד
המרחב הושק כפלטפורמה עובדת. מטפלים יכולים להירשם, ליצור פרופילים עם שירותים ותעודות, ולחכות לאימות אדמין. מחפשים יכולים לתאר את מה שהם צריכים ולקבל המלצות מותאמות AI. פאנל האדמין מאפשר לבעלי הפלטפורמה לנהל את כל רשימת המטפלים מממשק אחד.
מה שלקח את זה מניסוי למוצר הייתה הבהירות של כוונת העיצוב. לכל קומפוננטה הייתה מטרה. הפלטה החמה מתקשרת ביטחון. החיפוש בשפה טבעית מסיר חיכוך. תהליך האימות בונה אמון מוסדי בתחום שרץ כולו על אמון אישי.