מכונת הסרטונים שלי

חודשים של צילומים חיכו בטלפון

ידיים על נייר, מפגשי ציור, והקלטות קול שלי מדברת. הכל צולם, ושום דבר לא נערך.

ריל טוב לא נחתך מחלון אחד בהקלטה. הוא נתפר מרגעים: משפט מכאן ומשפט משם, כל אחד חתוך בדיוק על סוף מילה, עם כתוביות שזזות איתו. זו עבודה של שיקול דעת, והיא תמיד נדחתה.

העוזר עורך, ואני מחליטה

חמישה דברים שהוא עושה בשבילי, מחומר הגלם ועד ריל מוכן:

1. עותקים קלים. כל סרטון מקבל עותק קל לעבודה, והמקור נשאר כמו שהוא.
2. תמלול. כל מילה בהקלטה נרשמת עם הרגע המדויק שבו היא נאמרת.
3. תוכנית לכל ריל. אילו משפטים נכנסים, מאיזו הקלטה, ומה רואים בזמן שהם נשמעים.
4. כתוביות. המילה שנאמרת עכשיו נדלקת בצהוב.
5. בדיקה. בסוף העוזר מתמלל מחדש את הריל הגמור, כדי לתפוס מילה שנחתכה בקצה.

בעברית, כל מילה מקבלת את הגופן של הכתב שלה

לגופן הכתוביות העברי אין אותיות לטיניות, ומילה כמו AI נשברת בו. הגופן הלטיני של אותה משפחה מצייר עברית כעיגולים. לכן העוזר בוחר גופן לכל מילה לפי הכתב שלה, ובכל בנייה נבדק פריים שיש בו את שתי השפות.

גם הצל נבדק. שלוש שכבות צל נראו גסות על צילום בהיר. שתי שכבות רכות קוראות גם על קיר לבן, בלי הילה שחורה סביב האותיות.

את אותה מכונה ארזתי ללירון

לירון ואני בונות יחד את PlaySoul. היא מריצה את אותה מכונה בעצמה, במחשב שלה, מחומר גלם בדרייב ועד ריל בדוק.

בדרך הכלי עוצר שלוש פעמים ושואל אותה: האם התמלול נכון מילה במילה, האם הרגעים שנבחרו הם מה שרצתה להראות, והאם להעלות את הריל המוכן לדרייב.